נשים עם מחלות מעי דלקתיות במעגלי החיים

בשנים האחרונות קיימת בעולם עליה בשכיחות מחלות המעי הדלקתיות. מספר הגברים החולים בקוליטיס כיבית זהה לזה של נשים ואילו כשמדובר במחלת קרוהן, השכיחות בקרב נשים גבוהה יותר- היחס בין נשים לגברים הוא 1.8 ל-1. יותר ממחצית מהמטופלות עם מחלות מעי דלקתיות (IBD) הינן נשים ולכן ישנה חשיבות להבין את השפעת המחלה לאורך מעגלי החיים של האישה.

במאמר זה ננסה להתייחס למספר היבטים במובן זה:

2. שימוש באמצעי מניעה: בעת מחלה פעילה, או כאשר מצבה התזונתי של המטופלת ירוד, ישנה חשיבות להימנע מהיריון. בחירת אמצעי המניעה המתאים היא חיונית. למשל, גלולות רבות נספגות במעי הדק ובנוכחות מחלה פעילה עם מעורבות מעי דק ייתכן כי תהיה בעיית ספיגה ובכך הגלולות לא יבצעו את תפקידן. במקרים כאלו , נעדיף להשתמש בדרכי מניעה הורמונליות שאינן דורשות ספיגה במערכת העיכול אם על ידי מדבקה לעור או על ידי שימוש בתכשיר נרתיקי. היבט נוסף הוא כי שימוש בגלולות קשור בעליה בשכיחות מאורעות הקשורים בקרישיות יתר כגון תסחיף ריאתי או פקקת עמוקה של ורידי הגפיים. מחלת IBD פעילה מעלה סיכון זה פי 1.9! עישון מגביר סיכון זה אף יותר ללא קשר למחלות נוספות.

3. דימוי גוף ומיניות האישה: תסמיני מחלת המעי הדלקתית משפיעים על דימוי הגוף ועל מיניות המטופלת. מחקר שבדק תפקוד מיני בכ-50 מטופלות עם IBD לעומת נשים בריאות מצא כי 24% מהמטופלות עם מחלה דיווחו על הימנעות מיחסי מין לעומת 4% בלבד בנשים הבריאות. הסיבה הנפוצה ביותר להימנעות זו (ב-60% מהמטופלות) הינה כאבים בזמן קיום היחסים. סיבות נוספות כללו כאבי בטן, שלשול ופחד מאי שליטה בצואה. סיבה חשובה נוספת הינה מצב רוח ירוד.

4. בדיקות צוואר הרחם: מידע סותר במחקרים לגבי הסיכון למטופלות עם IBD לשינויים ברירית צוואר הרחם. יש מחקרים המצביעים על סיכון מעט מוגבר לסרטן צוואר הרחם במטופלות אלו. הסיכון גבוה יותר במטופלות מעשנות ובכאלו המטופלות בסטרואידים או בתרופות המדכאות את מערכת החיסון. אי לכך, יש לבצע בדיקות סקר לצוואר הרחם (PAP) לפני התחלת הטיפול ובמהלכו ולשקול חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם.

5. היריון ולידה: לנשים עם מחלות מעי דלקתיות שכיחות מוגברת יותר של סיבוכים מיילדותיים כגון: הפלות חוזרות, משקלי לידה נמוכים, פגות ויותר ניתוחים קיסריים. הרוב המוחלט של סיבוכים אלו קשורים בנוכחות מחלה פעילה בעת העיבור או בזמן ההיריון. על כן ישנה חשיבות רבה בתכנון היריון בזמן הפוגה ותוך מעקב במסגרת יחידות רב תחומיות המשלבות מעקב גסטרו ומעקב של רופאת נשים המומחית בניהול היריון בסיכון. מכאן גם החשיבות לייעוץ הטרום הריוני, בו הצוות המטפל מעריך את מצב המחלה, המצב התזונתי, בודק חסרים של ויטמינים שונים, מעריך את המצב הנפשי של המטופלת ונותן הנחיות לגבי ההמשך. כאשר המחלה שקטה, הרוב המוחלט של ההריונות יחווה היריון תקין ללא סיבוכים, בדומה להיריון באשה בריאה.

חשוב להתמיד בנטילת הטיפול התרופתי הקבוע על מנת לשמר הפוגה של המחלה. ניתן להמשיך עם מרבית הטיפולים התרופתיים במהלך היריון והנקה וכמובן שצריך להיוועץ עם הרופא המטפל. מרבית המטופלות יכולות ללדת בלידה נרתיקית למעט מטופלות עם מחלה פריאנלית (מחלה עם פיסטולה סביב פי הטבעת) ומטופלות לאחר כריתה שלמה של המעי הגס ויצירת פאוץ' שבהן ישנה התוויה לניתוח קיסרי מתוכנן. לאחר חשיפה לטיפול ביולוגי בתקופת ההיריון יש לעדכן את תוכנית החיסונים המוחלשים ליילוד על בסיס המלצת הרופא המטפל. 

עדיין, חשוב לזכור כי הרוב המוחלט של הנשים עם IBD תחווינה מהלך תקין של היריון ולידה.

6. גיל הבלות/טיפול הורמונלי חליפי: נמצא כי לטיפול הורמונלי חליפי (להלן HRT) אפקט מגן על פעילות מחלת המעי הדלקתית. מטופלות עם IBD, שטופלו ב-HRT, סבלו ב-82% פחות התלקחויות של המחלה וגם כאשר נצפתה התלקחות, היא הייתה קלה יותר. ההחלטה על טיפול הורמונלי תחליפי חייבת להתקבל באופן אישי לגבי כל מטופלת בהתחשב בתסמינים שלה, במחלות הרקע ובהיסטוריה הרפואית המשפחתית.

7. אוסטאופורוזיס: מחלת עצמות המאופיינת בירידה בחוזק עצם ובסיכון מוגבר לשברים. מקור המילה ביוונית ומשמעותו "עצם מחוררת" ("אוסטאו" - עצם, "פורוזיס" – מחוררת) אוסטאופניה הנה ירידה קלה יותר בצפיפות העצם, ללא סיכון מוגבר לשברים. ירידה בצפיפות העצם שכיחה בקרב מטופלים עם IBD והסיבות לכך מגוונות וכוללות הפרעה בספיגת וויטמין D וסידן, משקל גוף נמוך, חשיפות חוזרות לטיפול בסטרואידים וכן אכילה לא מספקת של ויטמין D וסידן בשל הימנעות ממוצרי חלב.

לסיכום: ישנם יחסי גומלין בין מחלות המעי הדלקתיות ומחזור החיים של האישה המטופלת עם אתגרים שונים היכולים להתעורר. מומלץ לשאול על הבעיות באופן ספציפי ולבקש תמיכה ומידע. חשוב להיוועץ בצוות רב תחומי סביב תקופות של היריון ולידה. יש לשים לב לשימוש באמצעי מניעה מתאימים, ביצוע סקירה ובדיקה שגרתית של צוואר הרחם ומתן טיפול הורמונלי חלופי בגיל הבלות במטופלות המתאימות. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן למניעה וטיפול באוסטאופורוזיס.